לפעולה במרחב רפיח וציר פילדלפי יש חשיבות רבה בשל שיקולים אחדים. ראשית, זהו אחד המעוזים המאורגנים האחרונים של חמאס ברצועה, והשמדת היכולות הצבאיות של חמאס לא תושג ללא ההשמדה של הגדודים היושבים שם. שנית, נדרש לפרק גם את היכולת השלטונית במרחב הזה. שלישית, חיוני להגיע למרחבים שבהם יכולים להיות חטופים כדי לאפשר את שחרורם. בנוסף יש לזכור שיישובי העוטף בחלק שממול רפיח לא יחזרו לבתיהם כאשר מולם נמצאים גדודי חמאס כשירים לפעולה. לבסוף, מרחב הגבול של הרצועה עם מצרים היווה, וכנראה עדיין מהווה, צינור להכנסה של אמצעי לחימה לתוך הרצועה באמצעות רשת מנהרות.
צה”ל פועל ברצועת עזה לממש את ההנחיה של הדרג המדיני. המטרות שהוגדרו לצבא בדיון הקבינט ב-16 באוקטובר הן: מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות, הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל, יצירת תנאים להשבת החטופים, הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה תוך סילוק האיום הביטחוני מעזה על אזרחי ישראל, כשלצה”ל יהיה חופש פעולה מלא ללא מגבלות על הפעלת הכוח. צה”ל מצליח לפרק את החמאס באופן שיטתי, כאשר הלחימה בעזה קשה וגובה מחירים כואבים. לאחר יותר מארבעה חודשים של מלחמה צה”ל השתלט על השטח בצפון הרצועה ויש לו חופש פעולה מבצעי מלא במרחב. הכוחות פועלים במגוון צורות כדי להמשיך לטהר את השטח מתשתיות חמאס מעל ומתחת לקרקע. גם בחאן יונס ההתקדמות רבה, וצה”ל מצליח להשמיד מחבלים ותשתיות טרור.
החמאס מוטמע עמוק בתוך האוכלוסייה ברצועה. לא רק שמחבלי החמאס מקבלים תמיכה וסיוע מהאוכלוסייה, אלא שחלק מהאוכלוסייה אף מעצים את ההתנגדות כאשר “אזרחים” נוטלים נשק נגד כוחות צה”ל. מה שראינו באירועי שמחת תורה, כאשר ערב-רב ברברי הצטרף למחבלי הנוח’בה בביצוע הטבח ביישובי העוטף, לא היה יוצא דופן. למעשה זוהי מלחמה “עממית” שאזרחים נוטלים בה חלק. ברצועה גדל דור נחוש שכל מטרתו להשמיד, להרוג ולאבד את היהודים. מול ההתנגדות הזו צה”ל מתמודד ומצליח להתקדם באופן קבוע ושיטתי.
לאחרונה עולה שאלת הצורך לפעול ברפיח ולאורך ציר פילדלפי. זאת לאחר שראש הממשלה כבר אמר בכמה הזדמנויות שהמלחמה הזו לא תיגמר לפני שצה”ל יפעל ברפיח וישתלט על מרחב ציר פילדלפי. לפעולה במרחב הזה חשיבות רבה בשל שיקולים אחדים. ראשית, זהו אחד המעוזים המאורגנים האחרונים של חמאס ברצועה. במרחב הזה יש חטיבה של חמאס הכוללת גדודים מספר. השמדת היכולות הצבאיות של חמאס לא תושג ללא ההשמדה של הגדודים האלה. שנית, נדרש לפרק גם את היכולת השלטונית במרחב הזה כדי להשלים גם מטרה זו. שלישית, חיוני להגיע למרחבים שבהם יכולים להיות חטופים כדי לאפשר את שחרורם. כפי שראינו בפעולה לחילוץ פרננדו סימון מרמן ולואיס הר, חלק מהחטופים מוחזק במרחב רפיח. בנוסף יש לזכור שיישובי העוטף בחלק שמול רפיח לא יחזרו לבתיהם כאשר מולם נמצאים גדודי חמאס כשירים לפעולה, העלולים להוציא מתקפה עליהם. לבסוף, מרחב הגבול של הרצועה עם מצרים היווה, וכנראה עדיין מהווה, צינור להכנסה של אמצעי לחימה לתוך הרצועה באמצעות רשת מנהרות. לכן, צה”ל יהיה חייב לגדוע את ציר ההברחות הזה.
עם ההתקדמות של צה”ל בחאן יונס החלה מקהלה של מדינות להודיע על התנגדות לפעולה של צה”ל ברפיח, כאשר ברוב המקרים היה זה על רקע דאגתם לאוכלוסייה הרבה השוהה במרחב רפיח. דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, ג’ון קירבי, אמר (12.2.2024) כי “על ישראל מוטלת האחריות לספק הגנה לפלסטינים החפים מפשע במהלך כל פעילות ברפיח”, וכי ארה”ב “אינה מעוניינת לראות אף אחד מפונה מביתו ברצועה. אנחנו ממשיכים לתמוך בהפוגה הומניטרית ממושכת”. יש לזכור שמבחינת ארצות הברית הפעולה ברפיח עלולה להפריע בתהליך שהיא מנסה לקדם שעיקרו הפסקת הלחימה והסכמה (או כפייה על ישראל) להכנסת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, מה שיאפשר את קידום הנורמליזציה עם ערב הסעודית. כל זאת בלוח זמנים שיוכל להציג הישג לציבור הבוחרים בארצות הברית לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר. למותר לציין שהרצון האמריקאי הזה אינו מתכתב כלל עם המציאות במרחב ועם העמדות של הציבור בישראל בנושא הרשות הפלסטינית.
שר החוץ הבריטי, ג’יימס קמרון, אמר (10.2.2024) כי הבריטים “חשים דאגה עמוקה מהאפשרות לפעולה צבאית ברפיח, שם שוהים יותר מחצי מתושבי הרצועה”. גם ראש ממשלת בריטניה סונק הביע בשיחתו עם ראש ממשלת ישראל “דאגה עמוקה מאובדן החיים הרב בקרב אזרחים בלתי מעורבים בעזה… ומההשלכות ההרסניות מבחינה הומניטרית שתהיינה לפעולה ישראלית ברפיח”. הגדיל לעשות מקרון כשהביע בפני ראש הממשלה את התנגדותו ואמר ש”תקיפה ישראלית ברפיח יכולה להוביל רק לאסון הומניטרי בסדר גודל חדש ולעקירה מאולצת של אוכלוסיות, שיהוו הפרות של זכויות אדם בינלאומיות ויביאו לסיכון נוסף להסלמה אזורית”.
יש לציין שהיקף הנפגעים הבלתי מעורבים ברצועת עזה הינו הנמוך בעולם בסדרי גודל בהשוואה לכל המלחמות במאה השנים האחרונות במרחבים אורבאניים. גם אם נאמין לדיווחי “משרד הבריאות הפלסטיני בעזה”, שהינו ארגון של חמאס, הרי שיחס הנפגעים האזרחיים עומד על 1.3 בלתי מעורבים לכל מחבל חמאס. זאת לעומת יחס של בין 5–7 בלתי מעורבים לכל מעורב הרוג במקומות אחרים שהתנהלו בהם קרבות ושהו בהם אזרחים. יחס הנפגעים של בלתי מעורבים בעזה נמוך במיוחד, זאת לאחר שצה”ל פיתח שיטות לחימה המאפשרות לו לפרק את החמאס תוך שהוא שומר על חיי האזרחים ברצועה באופן שאף מדינה לא הצליחה (או לא ניסתה או לא רצתה כלל להצליח) במלחמות בשטח עירוני בעשרות השנים האחרונות, וזאת למרות היות רצועת עזה המקום המבוצר ביותר בעולם מעל ומתחת לקרקע.
מצרים, לעומת זאת, מתנגדת לפעולה מחשש שהיא תגרום לפריצה של הגבול ושפלסטינאים רבים ינהרו לתוך חצי האי סיני. בעיתונים במצרים אף הגדילו לעשות וציינו שהקשרים עם ישראל עלולים להיפגע אם יתאפשר מעבר אוכלוסייה מעזה למצרים. למצרים יש להזכיר את אוזלת ידם למנוע את התעצמות החמאס ברצועת עזה עקב מעבר כל אמצעי הלחימה לעזה דרך מעבר רפיח או דרך מערך המנהרות שמתחת לציר פילדלפי, ושמדינת ישראל לא תוכל לסבול את המשך המצב הזה.
חלק מהמבקרים טוענים גם באשר לעיתוי הפעולה, ומבקרים את צה”ל על שלא פעל במקביל גם בדרום הרצועה וגם בצפונה. אכן, קל לבקר את העושים במלאכה. צה”ל, שקוצץ באופן חריף בעשורים האחרונים, מצא עצמו במלחמה זו עם סדר כוחות קטן מאוד אל מול אתגרי המלחמה. היה גם צורך להפנות חלק מהכוחות ללחימה ביהודה ושומרון ולהגנה בצפון. צה”ל נאלץ, לכן, לנהל את משאבי הצבא ובכללם את משאבי המילואים באופן שיאפשר לו לנהל מערכה ממושכת. וכך, הצבא נדרש גם לדרג את הפעולה ברצועת עזה.
הפעולה ברפיח נחוצה ובלתי נמנעת. כך גם גדיעת נתיב ההתעצמות של החמאס לאורך ציר פילדלפי. צה”ל יהיה חייב לייצר לעצמו חופש פעולה מבצעי מוחלט למשך עשרות שנים בעזה במטרה לגדוע כל אפשרות לבניית יכולות טרור ברצועה. זאת לצד התהליך הארוך של דה-חמאסיזציה שיידרש להתקיים ברצועה. הפעולה ברפיח ובמוקדי טרור אחרים ברצועה הינה מרכיב חיוני בהשגה של מטרות המלחמה, וכפי שלמדנו מחודשי הלחימה הארוכים, צה”ל יוכל לבצע את הפעולה הזו בהצלחה תוך שמירת נורמות הדין ההומניטרי הבינלאומי.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
- בניית אתרים